גז"ד לנאשמת שהורשעה בהתעללות בילדיה הקטינים תוך התחשבות בנסיבותיה המיוחדות

1.                   הנאשמת הורשעה בעבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע על ידי אחראי (עבירה לפי סעיף 368ג' לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן "החוק") (שתי עבירות), תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש על ידי אחראי (עבירה לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק) ותקיפת קטין על ידי אחראי (לפי סעיף 379+382(ב)(2) לחוק).

2.                   על פי עובדות כתב האישום, בהן הודתה הנאשמת בתקופה שלפני מאי 2008 היא תקפה את בנה הקטין, יליד 1993 בכך שהכתה אותו בראשו באמצעות כוס ובמועד אחר בכך שהכתה אותו באמצעות מוט ובאמצעות ידיה ומשכה בשערות ראשו. בתאריך 17.7.07 תקפה הנאשמת את בתה הקטינה, ילידת 1995, בכך שסטרה על לחייה, משכה בשערות ראשה והורתה לה לעמוד בפינה על רגל אחת ארבע שעות. הנאשמת גם הכתה את בתה הקטינה בהזדמנויות שונות ואף דרשה ממנה לעסות את רגליה.

3.                   שרות המבחן ערך תסקיר בעניינה של הנאשמת ממנו עולה כי הנאשמת, ילידת שנת 1976, הינה גרושה, אם לשלושה קטינים (קטינה נוספת ילידת 1996). הנאשמת אינה יהודיה. הכירה את בעלה היהודי ברוסיה ויחד עלו לישראל. לאחר שנולדו שלושת ילדיהם התגרשו והנאשמת גידלה לבד את הילדים.במשך מספר שנים עבדה אך בשנים האחרונות עבדה בעבודות ניקיון מזדמנות בלבד וחיה מהבטחת הכנסה. נהגה לשתות אלכוהול.

שרות המבחן פרט את נסיבות חייה הקשות של הנאשמת ומצבה הבריאותי והמליץ שלא להטיל עליה עונש מאסר בפועל אלא צו מבחן בלבד.

4.                   ב"כ המאשימה הפנתה לנסיבות החמורות של ביצוע העבירות על ידי הנאשמת וטענה כי במצב דברים רגיל היתה המאשימה עותרת לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח, אך בהתחשב בנסיבות המיוחדות של הנאשמת היא מסכימה כי עונש מאסר ירוצה בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת חיובית של הממונה על עבודות השירות.

5.                   ב"כ הנאשמת לא הקלה ראש בעבירות אך טענה כי יש ליתן משקל לנסיבות האישיות של הנאשמת, להודאתה, לעובדה כי הפנימה את חומרת מעשיה (כמתואר בתסקיר) ולעובדה כי מדובר בעבירות שבוצעו לפני מספר שנים, כאשר מאז הנאשמת עברה טיפול גמילה מאלכוהול וכאשר שני הקטינים אינם בחזקתה.  ב"כ הנאשמת טענה גם כי הנאשמת ביצעה את העבירות כחלק מתפיסה לקויה של שיטות חינוך ילדים ושלא מכוונה זדונית או רצון לפגוע בקטינים. לטענתה הנאשמת ראויה למחילה , אין לה עבר פלילי, נסיבות חייה קשות, היא הודתה וחסכה מזמנו של ביהמ"ש. ב"כ הנאשמת ביקשה להעתר להמלצות שירות המבחן ולהטיל על הנאשמת צו מבחן , מאסר על תנאי והתחייבות בלבד.

6.                   הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה וטענה כי כל מה שרצתה היה לגדל את הילדים ולחנכם והיא פשוט לא ידעה איך.

7.                   לפני גזירת דינה של הנאשמת ביקשתי את חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות. הממונה הודיע כי הנאשמת לא התייצבה בפניו. ב"כ הנאשמת טענה כי הנאשמת אינה בריאה וכי בכל מקרה הנאשמת לא תמצא כשרה לבצע עבודות שרות ולכן ויתרה על הגשת חוות דעת הממונה.

8.            מלאכת גזירת העונש קשה ביותר (ע"פ 9369/07 מיקל נ. מ"י) והיא קשה שבעתיים במקרים כגון זה שבפני , כאשר מדובר באלימות של אם כלפי ילדיה הקטינים. על אלימות מסוג זה נאמר על ידי  כבוד השופטת א. פרוקצ'יה בע"פ 6758/07 - פלוני נ' מדינת ישראל . תק-על 2007(4), 1188:

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מרוכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה".

8.                   מנגד , הענישה היא אינדיווידואלית, כאשר נסיבותיה המיוחדות של הנאשמת הביאו אף את המאשימה , בהגינותה, שלא לדרוש מאסר מאחורי סורג ובריח אלא בעבודות שירות בלבד (בכפוף לאישור הממונה על עבודות השירות - שלא ניתן). יש לקחת בחשבון את מצבה הבריאותי של הנאשמת, חלוף הזמן מאז מועד ביצוע העבירות, העובדה ששני הקטינים הנפגעים אינם מתגוררים עם הנאשמת, העובדה שהיא מגדלת לבד בת קטינה נוספת, התלויה בה, העובדה שנגמלה מאלכוהול ,העובדה שאין לה הרשעות קודמות,  הודאתה של הנאשמת, החרטה שהביעה והמלצת שירות המבחן.

9.                   בנסיבות אלה, ולאחר איזון האינטרסים המנוגדים החלטתי להטות הכף לנאשמת , ומאחר ואינה כשירה לעבודות שירות , לא להחמיר עימה יתר על המידה  ולהטיל עליה עונש , הצופה בעיקרו לעתיד.

אשר על כן אני מורה כי הנאשמת תעמוד בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנתיים מהיום. כן  אני גוזרת על הנאשמת  מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים והתנאי הוא כי בתקופה של 3 שנים מהיום לא תעבור הנאשמת עבירה מהעבירות בהן הורשעה ותורשע עליה. כן תחתום הנאשמת על התחייבות להמנע מעבירות על סך 5,000 ש"ח.

והודעה זכות ערעור לביהמ"ש העליון תוך 45 ימים.

המזכירות תמציא עותק מגזר דין זה לשירות המבחן. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: